האם מצויים חרקים בחורף?
חרקים וזחלים בפירות הדר ובירקות בתקופת החורף
אנשים טועים לחשוב כי החורף הוא 'זמן ללא חרקים', פחות נשמרים, פחות בודקים ובתוצאה יותר נכשלים, כנ"ל גם לגבי אזורים שונים בעולם בהם שוררים תנאי מזג אוויר קר מהרגיל.
חשוב לדעת כי הקב"ה ברא בעולם מיליארדי מיני חרקים ושרצים שונים, מתחלקים הם למצעי מחיה שונים, מצמרות העצים על ההרים הגבוהים, דרך גופי היצורים החיים ותבואת השדה אל מעמקי הים והאדמה, כמו כן מתחלקים המינים לעונות ותקופות השנה בהם מצויים הם יותר ופחות, כשם שיש מין דב הקרוי 'דב הקוטב' לו מבנה גוף התואם לתנאי קיפאון אף בעולם החרקים ישנם מינים התואמים במבנה גופם לחיות בתנאי החורף הקר ואף להתרבות בו, לדוגמא: חרק הקרוי פסוקאי (Collembola), כמו"כ גם חרקים שאינם שורדים בתנאי קיפאון לא נעלמים בתקופת החורף הקר אלא רק מואטת התפתחותם, לדוגמא: אם מחזור חייו השלם של החרק היה חודש, בחורף יקח לו שלשה חודשים להתפתח מביצה לבגרות בכדי להעמיד דור חדש.
פסוקאי על השלג
נלמד מעט על החרקים המצויים בפירות ההדר ובירק שמהם יש להישמר, ראשית, יש להקדים כי תוצרת פירות ההדר היוצאת לשוק דרך המשווקים המוכרים (הגדלה בארץ וזו שאינה) מרוססת היטב בצורה המונעת את רוב נגיעות החרקים המזיקים לגידולו ולצורתו החיצונה של הפרי, אך יחד עם זאת לעיתים קרובות נותרים מיני חרקים על הפירות אחר והריסוס לא פגע בהם, בעודם בשלבי ההתפתחות של ביצה או זחל המצוי בפנים הפרי.
ניקח לדוגמא את מזיק הפירות הידוע הנקרא 'זבוב הפירות' (Fruit fly), ישנם מאות זנים של מין זה, נסקור אותו באופן כללי, גודלו של זבוב זה נע בין 1.3 ל-5 מ"מ, עיניו אדומות וצבעו לרוב מנומר, הנקבה מטילה את ביציה דרך צינור הטלה טלסקופי אל תוך בשר הפרי, מהביצה בוקעים זחלים לבנים/שקופים שתכלית מציאותם היא לשמש 'כמכונת אכילה', יאכלו הם את בשר הפרי מבפנים ויצאו מן הפרי אחר השלמת המשימה, כאן יחל תהליך הנקרא 'מטמורפוזה' (Metamorphosis) שזהו תהליך שעוברים מיני חרקים רבים כפרפרים, חיפושיות וזבובים שבו משתנה גוף החרק שינוי מורפולוגי מהותי בהתאם לשלבי התפתחותו והופך בשלב הסופי לחרק בצורה אחרת לגמרי מזו בשלב הקודם, כך זבוב הפירות יחל דרכו אחר הבקיעה מן הביצה כזחל, בהמשך ייהפך הזחל לגולם ולאחר כשלשה שבועות יבקע זבוב הפירות מן הגולם. זבוב הפירות מטיל את ביציו במגוון רחב של פירות, לדוגמא: משמש, אפרסק, שסק, גויאבה, תפוח, מנגו, תאנה, אגס, תמר וכדו' וכן במיני ירק כפלפל, חציל ועוד.
שאלה ידועה ששואלים היא האם הטלת ביצי הזבוב תחדור גם את שריון קליפת התפוז או הפמלה? התשובה היא: לעיתים כן ולעיתים לא, אך אין זו שאלה רלוונטית כי מה שחשוב לדעת הוא כי הגם שהביצה תוטל רק בקליפת התפוז, הזחל אחר בקיעתו יעשה את העבודה וייכנס אל פנים בשר הפרי.
אז איך מזהים נגיעות של זבוב הפירות?
א. זיהוי חורי ההטלה: נעיצת צינור ההטלה של הזבוב בפרי יוצרת נקודה זעירה על גוף הפרי מבחוץ, נקודה זו שהיא למעשה חור הופכת לגוון אפרפר/שחור עם הזמן. ב. עקבותיהם של הזחלים: זחלי הזבוב לעיתים ניכרים מיד בפתיחת הפרי, צבעם שקוף/לבן או בצבע בשר הפרי ממש (אחר וממנו ניזונים), כאשר אין אפשרות לזהותם אנו פונים לזהות את עקבותיהם: סימני ריקבון או רכיכות בשר הפרי יותר מהרגיל, כמו"כ הימצאות גלליהם בתוך הפרי (פסולת בצבעי שחור/אפור) מעידה על הימצאותם.
ישנם סוגי חרקים רבים נוספים המצויים במגוון גידולי הקרקע שקצרה היריעה מלהכילם, אך אוסיף שבפירות הדר מצוי ג"כ את פרפר 'עש קליפת ההדר' שבשלב מחייתו הראשוני הינו זחל המתחפר בקליפת הפרי ואף חודר פנימה, כמו"כ תחפשו ותמצאו את זחלי החיפושית בתמרים, מצויים בתוך בשר הפרי ובין הקליפה לבשר, צבעם קרם ועקבותיהם פסולת שחורה ואכילות.
בעניין הירקות: אוסיף בקצרה שישנו פרפר עש בעייתי מאוד שהתגלה בארץ לראשונה בשנת 2010 (בדרום אמריקה נצפה מ-1980 ובאירופה סביב שנת 2006), הנקרא 'טוטה אבסולוטה' (Tuta absoluta), פרפר זה מצוי גם בחורף, בשלביו הראשונים כזחל מתחפר הוא היטב בעלי הירק ובירקות עצמם, מצוי הוא בירקות כעגבניה, חציל, פלפל, תפוח אדמה ועוד. צבע הזחל לבן/קרם, זיהוי עקבותיו: חור בבשר הירק, צורת מנהרות מפותלות, ופסולת שחורה, מגדלי הירקות מרססים היטב בכדי למגרו אך לא מן הנמנע כי תמצאו זחלים אלו משוטטים להנאתם בתוך בשר הירקות שתרכשו.
ובל נשכח כי מצויים חרקים רבים על ירק העלים בכל ימות השנה ויש להישמר ולהקפיד על כך הקפדה יתירה, לרכוש רק מחברות בעלות הכשרות המהודרת ביותר, להפריד העלים, להשרותם במי סבון ולשטוף היטב תחת זרם מים חזק.
אנשים טועים לחשוב כי החורף הוא 'זמן ללא חרקים', פחות נשמרים, פחות בודקים ובתוצאה יותר נכשלים, כנ"ל גם לגבי אזורים שונים בעולם בהם שוררים תנאי מזג אוויר קר מהרגיל.
חשוב לדעת כי הקב"ה ברא בעולם מיליארדי מיני חרקים ושרצים שונים, מתחלקים הם למצעי מחיה שונים, מצמרות העצים על ההרים הגבוהים, דרך גופי היצורים החיים ותבואת השדה אל מעמקי הים והאדמה, כמו כן מתחלקים המינים לעונות ותקופות השנה בהם מצויים הם יותר ופחות, כשם שיש מין דב הקרוי 'דב הקוטב' לו מבנה גוף התואם לתנאי קיפאון אף בעולם החרקים ישנם מינים התואמים במבנה גופם לחיות בתנאי החורף הקר ואף להתרבות בו, לדוגמא: חרק הקרוי פסוקאי (Collembola), כמו"כ גם חרקים שאינם שורדים בתנאי קיפאון לא נעלמים בתקופת החורף הקר אלא רק מואטת התפתחותם, לדוגמא: אם מחזור חייו השלם של החרק היה חודש, בחורף יקח לו שלשה חודשים להתפתח מביצה לבגרות בכדי להעמיד דור חדש.
פסוקאי על השלג
נלמד מעט על החרקים המצויים בפירות ההדר ובירק שמהם יש להישמר, ראשית, יש להקדים כי תוצרת פירות ההדר היוצאת לשוק דרך המשווקים המוכרים (הגדלה בארץ וזו שאינה) מרוססת היטב בצורה המונעת את רוב נגיעות החרקים המזיקים לגידולו ולצורתו החיצונה של הפרי, אך יחד עם זאת לעיתים קרובות נותרים מיני חרקים על הפירות אחר והריסוס לא פגע בהם, בעודם בשלבי ההתפתחות של ביצה או זחל המצוי בפנים הפרי.
ניקח לדוגמא את מזיק הפירות הידוע הנקרא 'זבוב הפירות' (Fruit fly), ישנם מאות זנים של מין זה, נסקור אותו באופן כללי, גודלו של זבוב זה נע בין 1.3 ל-5 מ"מ, עיניו אדומות וצבעו לרוב מנומר, הנקבה מטילה את ביציה דרך צינור הטלה טלסקופי אל תוך בשר הפרי, מהביצה בוקעים זחלים לבנים/שקופים שתכלית מציאותם היא לשמש 'כמכונת אכילה', יאכלו הם את בשר הפרי מבפנים ויצאו מן הפרי אחר השלמת המשימה, כאן יחל תהליך הנקרא 'מטמורפוזה' (Metamorphosis) שזהו תהליך שעוברים מיני חרקים רבים כפרפרים, חיפושיות וזבובים שבו משתנה גוף החרק שינוי מורפולוגי מהותי בהתאם לשלבי התפתחותו והופך בשלב הסופי לחרק בצורה אחרת לגמרי מזו בשלב הקודם, כך זבוב הפירות יחל דרכו אחר הבקיעה מן הביצה כזחל, בהמשך ייהפך הזחל לגולם ולאחר כשלשה שבועות יבקע זבוב הפירות מן הגולם. זבוב הפירות מטיל את ביציו במגוון רחב של פירות, לדוגמא: משמש, אפרסק, שסק, גויאבה, תפוח, מנגו, תאנה, אגס, תמר וכדו' וכן במיני ירק כפלפל, חציל ועוד.
שאלה ידועה ששואלים היא האם הטלת ביצי הזבוב תחדור גם את שריון קליפת התפוז או הפמלה? התשובה היא: לעיתים כן ולעיתים לא, אך אין זו שאלה רלוונטית כי מה שחשוב לדעת הוא כי הגם שהביצה תוטל רק בקליפת התפוז, הזחל אחר בקיעתו יעשה את העבודה וייכנס אל פנים בשר הפרי.
אז איך מזהים נגיעות של זבוב הפירות?
א. זיהוי חורי ההטלה: נעיצת צינור ההטלה של הזבוב בפרי יוצרת נקודה זעירה על גוף הפרי מבחוץ, נקודה זו שהיא למעשה חור הופכת לגוון אפרפר/שחור עם הזמן. ב. עקבותיהם של הזחלים: זחלי הזבוב לעיתים ניכרים מיד בפתיחת הפרי, צבעם שקוף/לבן או בצבע בשר הפרי ממש (אחר וממנו ניזונים), כאשר אין אפשרות לזהותם אנו פונים לזהות את עקבותיהם: סימני ריקבון או רכיכות בשר הפרי יותר מהרגיל, כמו"כ הימצאות גלליהם בתוך הפרי (פסולת בצבעי שחור/אפור) מעידה על הימצאותם.
ישנם סוגי חרקים רבים נוספים המצויים במגוון גידולי הקרקע שקצרה היריעה מלהכילם, אך אוסיף שבפירות הדר מצוי ג"כ את פרפר 'עש קליפת ההדר' שבשלב מחייתו הראשוני הינו זחל המתחפר בקליפת הפרי ואף חודר פנימה, כמו"כ תחפשו ותמצאו את זחלי החיפושית בתמרים, מצויים בתוך בשר הפרי ובין הקליפה לבשר, צבעם קרם ועקבותיהם פסולת שחורה ואכילות.
בעניין הירקות: אוסיף בקצרה שישנו פרפר עש בעייתי מאוד שהתגלה בארץ לראשונה בשנת 2010 (בדרום אמריקה נצפה מ-1980 ובאירופה סביב שנת 2006), הנקרא 'טוטה אבסולוטה' (Tuta absoluta), פרפר זה מצוי גם בחורף, בשלביו הראשונים כזחל מתחפר הוא היטב בעלי הירק ובירקות עצמם, מצוי הוא בירקות כעגבניה, חציל, פלפל, תפוח אדמה ועוד. צבע הזחל לבן/קרם, זיהוי עקבותיו: חור בבשר הירק, צורת מנהרות מפותלות, ופסולת שחורה, מגדלי הירקות מרססים היטב בכדי למגרו אך לא מן הנמנע כי תמצאו זחלים אלו משוטטים להנאתם בתוך בשר הירקות שתרכשו.
ובל נשכח כי מצויים חרקים רבים על ירק העלים בכל ימות השנה ויש להישמר ולהקפיד על כך הקפדה יתירה, לרכוש רק מחברות בעלות הכשרות המהודרת ביותר, להפריד העלים, להשרותם במי סבון ולשטוף היטב תחת זרם מים חזק.
